ביהמ"ש: יש לקבוע מנגנון הדרגתי לביטול ההשתתפות בקורס והשבת הכספים ששולמו בגינו

בפני תביעה להשבת כספים ששילמה התובעת לנתבעת עבור לימודים בקורס אדריכלות ועיצוב פנים אצל הנתבעת, לאחר ביטול השתתפותה בקורס.

1. העובדות וטענות הצדדים

התובעת, הגב' מלי גז (להלן: "התובעת") נרשמה ביום 12.2.2008 לקורס אדריכלות ועיצוב פנים (להלן: "הקורס") במכללת הדס הכשרות מקצועיות (להלן: "המכללה" או "הנתבעת"). עלות הקורס הסתכמה בסך של 8,900 ש"ח, אותם שילמה התובעת בעשר המחאות דחויות על סך של 890 ש"ח כל אחת.

לטענת התובעת מועד פתיחת הקורס נקבע לחודש פברואר. בסמוך למועד זה נמסר לה על ידי הנתבעת כי נדחה הקורס והתחייבו להודיע לה על מועד הפתיחה החדש.  בפועל עשתה כן המכללה רק באיחור של שבועיים. לטענת התובעת היא התייצבה לראשונה לקורס במפגש השלישי וניסתה להשתלב בו אך ללא הצלחה. בנסיבות אלה ביקשה התובעת לבטל את השתתפותה בקורס ולקבל חזרה את הכספים ששילמה לרבות ההמחאות הדחויות שהעבירה למכללה; ולחלופין להשתלב בקורס בניהול, עיצוב והפקת אירועים (להלן: "הקורס החלופי"). בעניין זה הוסיפה התובעת כי עלות הקורס החלופי נמוכה יותר מעלות קורס אדריכלות ועיצוב פנים ומשכך דרשה קבלת החזר הפרש העלויות בין הקורסים אך נענתה בשלילה. בנסיבות אלה, טענה התובעת, לא הייתה עוד מעוניינת ברישום לקורס החלופי ודרשה את כספה בחזרה. התובעת שילמה לטענתה על חשבון שכר הלימוד סך של 3,800 ש"ח. השיקים הדחויים שלא הגיע זמן פירעונם בוטלו על ידה. 

הגב' שולי לוי, מנהלת אדמניסטרטיבית אצל נתבעת, התייצבה מטעמה לדיון. לטענתה, במועד הרישום לקורס חתמה התובעת על הסכם הרשמה הקובע תנאים לביטול הרישום והחזר הכספים. התובעת חתמה על ההסכם מרצונה ומשכך סירוב הנתבעת להשבת הכספים נעשה ללא דופי ובהתאם להוראות ההסכם.

הנתבעת הוסיפה כי מועד פתיחת הקורס נרשם על טופס התלמיד שנמסר לתובעת במועד הרישום. מעבר לכך מבצעת הנתבעת תזכורות טלפוניות עובר לפתיחת הקורס וכך עשתה גם במקרה דנן, אלא שהתובעת לא ענתה לשיחה ולפיכך הושארה לה הודעה טלפונית.

עוד טענה הנתבעת כי בניגוד לגרסת התובעת לאחר המפגש הראשון לקורס אליו כאמור לא התייצבה התובעת, יצרה עמה הנתבעת קשר טלפוני ומסרה לה על מועד המפגש השני לקורס. התובעת ציינה בשיחה כי בשל אירוע משפחתי לא תוכל להתייצב למפגש זה ולפיכך תופיע רק למפגש השלישי.

לטענת הנתבעת השתתפה התובעת בשני מפגשים בקורס ולאחריהם ביקשה לעבור לקורס ניהול, עיצוב והפקת אירועים. לפנים משורת הדין נענתה בחיוב, אך לא התייצבה גם לקורס זה.   

2. דיון

לפנינו סוגיה מתחום דיני החוזים. הגישה הרווחת בפסיקה היא כי חוזים כי יש לקיים. (ראה ע"א 9044/04 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' יצחק צוניאשוילי, פורסם באתר נבו, ניתן ביום 24.6.07), ואולם מצאתי כי במקרה דנן יש מקום לסטות מהגישה המקובלת כאמור לעיל, הואיל ומדובר בחוזה אחיד הכולל תנאי מקפח.

חוזה אחיד מוגדר בסעיף 2 לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג - 1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים") בזו הלשון:   

""חוזה אחיד" - נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או מהותם;"

סעיף 4(6) לחוק החוזים האחידים קובע חזקה לפיה "תנאי השולל או המגביל זכות או תרופה העומדות ללקוח על פי דין, או המסייג באופן בלתי סביר זכות או תרופה העומדות לו מכוח החוזה, או המתנה אותן במתן הודעה בצורה או תוך זמן בלתי סבירים, או בדרישה בלתי סבירה אחרת;" - הינו תנאי מקפח.

תניית הסכם הקובעת באופן גורף כי "נרשם שיפסיק את לימודיו בכל שלב, גם לאחר שיעור אחד בלבד", יחויב בתשלום מלוא שכר הלימוד שנקבע לקורס, מהווה לדידי תנייה בלתי סבירה שיש בה שלילת או הגבלת זכות העומדת לנרשם. תנייה כזו, אשר מונעת אפשרות ביטול ההרשמה תוך זמן סביר והחזר הכספים ששולמו, ללא התחשבות בנסיבות הביטול ומידת הנזק אשר נגרם למוסד הלימודי, מהווה תנאי מקפח. 

"אין ספק כי תנאי כזה השולל מהלקוח את זכות ההשבה באופן גורף לאחר ביטול החוזה, וללא קשר לנזק הוא תנאי מקפח, ועל כן דינו בטלות". (תק (די') 1026/03 סוויסה שרלי נ' (מכללת אדר) לרפואה טבעית הוליסטית, פורסם באתר נבו, ניתן ביום 31.3.2003; ועוד בעניין זה בתק (ב"ש) 2751/06 פלד רונלי נ' מכללת "אדר" - לרפואה משלימה, פורסם באתר נבו ביום 10.2.2008).

בבסיסה של תניית הסכם זו ניצבת העובדה כי מוסדות לימוד מסוגה של הנתבעת הם גופים מסחריים המונעים משיקולים של עלות - תועלת וכדאיות כלכליות. בהחלטתם על פתיחת קורס זה או אחר, מסתמכים מוסדות הלימוד על מספר הנרשמים לקורס, ההכנסות וההוצאות הצפויות להם לפי כמות הנרשמים. קבלת תלמיד לקורס באה לעיתים על חשבון תלמיד אחר, ומשכך מובן כי ביטול ההשתתפות בקורס, גורם להפסד רווחים למוסדות אלה.

על מנת להגן על עצמם ולאפשר להם חופש פעולה כלכלי לצד התחייבויותיהם לספק קורס מקצועי, נוקטים מוסדות הלימוד פעמים רבות במדיניות ביטולים נוקשה, שאינה נותנת ביטוי לאילוצי משתתפי הקורס ורצונותיהם ואינה לוקחת בחשבון את סכומי הכסף הגבוהים המשולמים להם על ידי הנרשמים לקורס. אין ספק כי עובר לפתיחת הקורס ועל אף המידע המסופק לו, אין הנרשם מבין לחלוטין מהם תכני הקורס ורמתו ויתכן וישגה באשר למידת התאמתו לקורס וגילוי העניין בו. לאור זאת נדמה כי מדיניות זו, אשר שוללת מהמבטל השתתפותו בקורס את זכותו להשבת הכספים ששילם אינה ראויה ואינה מאוזנת. 

על מנת לאזן בין הצדדים יש לקבוע מנגנון הדרגתי לביטול ההשתתפות בקורס והשבת הכספים ששולמו בגינו, תוך התחשבות, בין היתר, במידת הנזק שנגרם בפועל למוסד הלימודי עקב ביטול ההשתתפות בקורס מחד ונסיבות ומועד הביטול ביחס לזמן הקורס מאידך. 

במקרה שלפנינו חלוקים הצדדים באשר לסיבת היעדרותה של התובעת משני המפגשים הראשונים בקורס ומספר המפגשים הכולל בהם השתתפה התובעת. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים ובעיקר "טופס תלמיד", אשר נמסר לתובעת במועד הרישום, אני מקבל את גרסת הנתבעת לפיה מועד פתיחת הקורס נמסר לתובעת עוד בזמן הרשמתה לקורס. יתכן והתובעת שגתה במועד פתיחת הקורס ומשכך לא התייצבה למפגש הראשון ואולם אין ספק כי ידעה על מועד המפגש השני ולא התייצבה אליו מסיבות אישיות. לנתבעת, אם כן, לא הייתה כל אחריות להיעדרות התובעת משני המפגשים הראשונים לקורס ואין זה ראוי כי כך הוצגו הדברים על ידי התובעת.